מקום לשינוי – כתבה במגזין "מצפן"

מקום לשינוי – כתבה במגזין "מצפן" – להורדת הכתבה בקובץ PDF

מגזין מצפן

מתוך כתבה במגזין של מכון מצפן לחקר וישום המשמעות בחיים

מסגרת קהילתית תומכת באווירה ביתית

המקום הוקם ביוזמתה ובעשר אצבעותיה של מיכל טמקין, במטרה לתת מענה לצעירים בגילאי 33-18 ,המתמודדים עם תקופה משברית ממושכת ומלווה בקושי רגשי או תפקודי בחייהם. הלופט מאפשר לצעירי התוכנית לקבל כלים להתמודדות עם האתגרים הפוגשים אותם בחיים כדוגמת החלטות על כיוון מקצועי, התמדה בלימודים ומקומות עבודה, תחושת הבדידות, שימוש מוגבר באלכוהול / סמים, דיכאון, חרדות, חוסר יציבות במערכות יחסים וקשיים בגיבוש הזהות העצמית.

"ליברה LOFT "מהווה מעטפת שיקומית, משלימה לטיפול ומעקב של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש )שאינו מצוות "ליברה LOFT .)" השיקום מתחיל בתקופת הסתגלות וחיזוק מיומנויות חברתיות וממשיך בהצבת מטרות ויעדים לקראת בחירת כיוון לימודי או מקצועי. תקופה זו כוללת גם התנסות מעשית בסביבות עבודה, לצורך תרגול החזרה לחיים בקהילה. הורי הצעירים משתתפים במפגש קבוצתי, אחת לשבוע בשעות הערב בהנחיית ניר אורן, המנהל המקצועי של מרכז ליברה LOFT ,מתוך הכרה בחשיבותה ובכוחה של המשפחה בהצלחת התהליך. המפגשים מהווים מקום לשיתוף ותמיכה ומאפשרים שיפור דפוסי התקשורת בתוך המשפחה. בשלב האחרון של התוכנית, מסייע הצוות, באמצעות ליווי והדרכה, לצאת לחיים עצמאיים, שיאפשרו להם בעתיד, לצמצם את התלות הכלכלית בהורים ולחוות הצלחות בזכות עצמם וכישרונותיהם הייחודיים. ליברה LOFT – מקום לשינוי

מאת: הדס לוי ומיכל טמקין

מצאתי צעירים חסרי מנוח, מחפשי דרך, משמעות, זהות מקצועית ולעיתים אף מגדרית

מיכל טמקין, המנכ"לית והמייסדת, בעלת ניסיון עשיר כפיזיותרפיסטית בתחום השיקום הנוירולוגי, נשימתי ואורתופדי ובעיניה, נפש האדם היא התעלומה הכי מורכבת ומעניינת שיש. "במפגשים ושיחות עם צעירי דור ה-Y שהינם בגילאי ילדיי" משתפת מיכל, "מצאתי צעירים חסרי מנוח, מחפשי דרך, משמעות, זהות מקצועית ולעיתים אף מגדרית". ועוד מוסיפה מיכל: "ניצני המשבר של משתתפי התוכנית, מופיעים כבר בילדותם, מסיבות ורקעים שונים ובגיל הבגרות הצעירה )גילאי 35-18 – )משבר רבע החיים – הם מתעצמים: הדיכאון והחרדה מתמשכים, החרדות החברתיות והבדידות מתגברים, אין בשביל מה לקום בבוקר. על זה, נוסף לפעמים, שימוש בסמים 'קלים' ו/או באלכוהול". אצל רבים, כשהמצב הסוציואקונומי טוב עד טוב מאוד, ריבוי אפשרויות הבחירה )של לימודים, תחומי עיסוק וכיוצ"ב(, מייצר בלבול וקושי רב לקבל החלטות ולהתחייב עליהן. קשה להם מאוד לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם. "סדר היום בלופט מגוון וכולל סדנאות מתחלפות בתחומים שונים, ביניהם: אומנות, תיאטרון, תסריטאות, צילום ומוסיקה" מפרטת מיכל. "הפעילויות שלעולם לא אוותר עליהן הן פעילות גופנית וארוחות משותפות סביב שולחן המטבח. כאחת שרצה )גם מרתון, בגיל 50 ,)רוכבת, שוחה, מתרגלת יוגה ובוגרת לימודי שף ב"קורדון בלו" בלונדון, אני חווה על עצמי שתרגול פיזי כפעולה ראשונה בבוקר, מכוון ומטעין את הגוף.
ארוחה טובה ומשותפת מכוונת את הנפש".

מחקרים מוכיחים, שהאימון הפיזי תורם לא רק להתחזקות השרירים וגמישותם, אלא גם מעצים את החיבור בין הגוף והנפש, תורם לשיפור מצב הרוח ומסייע בהפחתת דיכאון וחרדה.

הבישול והעבודה במטבח, מהווים ערוץ תקשורת נוסף וחוויתי, מקום המאפשר ביטוי עצמי ויצירתיות, בשילוב עבודת צוות. זאת בנוסף למיומנויות שמשמעותיות לקראת יציאה לחיים עצמאיים. אצלנו ב"ליברה LOFT ,"הארוחות המשותפות של הצוות והצעירים, הם רגעים מנחמים של חסד וחיבור. יש לנו אפילו גינה אורגנית שאנחנו מטפחים במרפסת הלופט. מלבד הפעילויות המתקיימות בלופט, אנחנו מרבים לצאת ממנו, לרוב בתחבורה ציבורית, לחוויות שמחייבות יציאה מאזור הנוחות: מקומות עבודה ואקדמיה, מפגשים עם אנשים מעוררי השראה, טיול רגלי בטבע / בים, מדורה, סיור גרפיטי, פעילות התנדבותית כדוגמת חלוקת משלוחי מזון, ביקור בחוות סוסים, מוזיאון, התנסות בעבודה חקלאית ועוד.

הצעירים אוספים חוויות חיוביות, התנסויות ורגעי חסד אישיים וקבוצתיים במעטפת מסורה של אנשי צוות מקצועיים וקבוצה תומכת

מיכל טמקין מנכלית סיפור מהחיים בלופט ס' בת ה-30 ,הגיעה אלינו סגורה ומופנמת. היא הייתה מגיעה בבוקר לפני כולם, מתיישבת בשולחן צדדי במרפסת, שותה קפה ומעשנת, נמנעת משיח חברתי וממתינה בשתיקה לתחילת הפעילות. ס' סבלה מדיכאון עמוק, חרדה חברתית וחוסר תחושת מסוגלות. במפגשים הקבוצתיים עשתה את מה ש"נדרש" ממנה ובשיחות האישיות בכתה את חייה. היא לא האמינה שתצליח לעשות אי פעם משהו משמעותי ובכלל, לשם מה? בצעדים קטנים, סימנו לה את המקומות בהם היא חזקה ומוכשרת. נקודות של אור, נקודות של חסד שאליהם תוכל להתחבר. אחד התחומים שבהם בלטה ס' במיוחד היה בישול. ס' בשלנית מעולה ונענתה לאתגר לבשל ארוחת צהרים בתפריט שהיא יזמה. הארוחה זכתה לתשבחות ומחמאות. לאט לאט נפתחה, דרך הבישול המופלא שלה, יצירת ידיה, בשילוב היכולת שלה להיות שם בעבור אחרים. לס' יכולת אמפטיה מיוחדת במינה. בחלוף הזמן, הפכה ס' למקור הקשבה ותמיכה משמעותית לצעיר בקבוצה שחש בדידות וקושי. בוקר אחד, בעודה עומדת במטבח ונערכת לבישול, הוא נכנס ללופט וניגש ישר לס' השניים התחבקו חיבוק טוב של חיבור, של חברות, של חסד. ללא דיבור. היכולת להיות שם עבור האחר יצרה סדק במעטה הנוקשה שעטפה את עצמה. הגבולות שלה ב"ליברה LOFT "התרחבו והיא החלה לשתף במקומות שבהם לא העזה לגעת ולפתוח את מחסום הסגירות. החיבור לעצמה הוביל אותה באופן טבעי לחיבור לאחר ולקבוצה. כיום ס' מהווה דמות מאוד מרכזית בקבוצה מבחינה חברתית. היא תומכת באחרים ויחד עם זאת, מתחילה להכיר בתכונות הייחודיות שלה. אומנם היא מגיעה להתנדבות הקבוצתית, אך במקביל מחפשת מקום התנדבות אחר, שיאפשר לה להביא עצמה לידי ביטוי משמעותי יותר.